מאמרים

האות האי – צירוף: הד – הדהוד – הודיה

חשיבות ההדהוד באנושות החדשה. מילת מפתח להתפתחות התודעה:
הד – הדהוד פנימי: (resonance) מה מהדהד בי? פעלי על פי ההד (eco) וההדהוד. רק מה שמהדהד בנו, נוגע בנו וקשור אלינו כרגע.
הד – הדהוד פנימי: ההדהוד הוא סמן של ההדרכה הפנימית, המראה את הדרך. גם ההודיה, היא סמן מההדרכה הפנימית המראה שאני מכירה בכך שאני בעיתוי ובמקום המדויקים לי. הודעה והתוודעות. אני בהודיה לבורא.ת על ההדהודים של ההדרכה הפנימית בי. הידע הקיים בעולם כעת, הוא רב ויכול לבלבל, את מי שאין לו מערכת "וויז" פנימית. אין עלינו לדעת הכל, רק את השביל המיוחד בשבילנו. ההדהוד מסמן את שביל הפירורים, את החיצים במשחק הקוסמי: מחפשים את המטמון, הוא המטמון הטמון במעמקיי.

האות האי בסוד הוויה של אהבה

האות האי בסוד הוויה של אהבה


הָעֵד בִּי, קַשּׁוּב לַעֲדִינוּת הָאֵד, הַהֵד וְהַהִדְהוּד, הַמּוֹבִילִים אוֹתִי בִּשְׁבִיל שֶׁנּוֹעַד בִּשְׁבִילִי, שְׁבִיל הַלֵּב, אֶל דַּעַת עֵדֶן בִּי. דַּע יֶדַע עַד : עַד אַגִּיעַ וְאֶגַּע, אֲחַוֶּה וַאֲהַוֶּה, אֶת תּוֹדַעַת הָאֶחָד. הַתּוֹדָעָה בָּהּ אֵין שְׁנַיִם. עֵדֶן: עַד אֵין. הִתְמוֹסְסוּת בָּאֵינְסוֹפִי. הִדְהוּד דַּעַת עֵדֶן בִּי: הָאִפְשׁוּר לְכָל הָרֶזוֹלוּצְיוֹת שֶׁל מִכְלוֹל הַפּוֹטֶנְצְיָאלִים הגְּלוּמִים בִּי, בְּתוֹךְ יֶדַע הֵד.נ.א לְהִתְפַּתֵּחַ, לְהִתְפַּצֵּחַ כְּאִצְטְרֻבָּל. אִצְטְרֻבָּל, יטס טרו לֵב, יטס טרו לאב. זֶהוּ לֵב אֱמֶת, זוֹהִי אַהֲבַת אֱמֶת. הַלְלוּיָהּ.
גיליה טואג, 15 לנובמבר 2015

אור המקור – סוד אותיות הקודש: קוד – אש וסודות הבריאה

שמלה שלמה 1

הגענו בשעה טובה אל העידן החדש.
האנרגייה החדשה בשלבי עיגון בכדור הארץ.
המרכזים האנרגטיים על כדור הארץ, משתנים.
אנו נמצאים כעת בעולם חדש, אנושות חדשה, תודעה חדשה.
אם זאת, מרבית האנשים בעולם אינם מחוברים אל האנרגיה החדשה.

עלינו לחבור אל התודעה החדשה, כדי ליצור אנושות חדשה.
תודעה חדשה מאתגרת את כל דפוסי המחשבה הליניארים, המוכרים,
כי אנו עוברים אל תודעה רב מימדית.
החשיבה שונה, האמונות משתנות, האפשרויות מתרחבות לאינסוף.
אך כדי שזה יתרחש, השינוי מתחיל באבני הבניין של התודעה: המחשבה – השפה – המילה – האות.
האותיות הן אותות רוטטות, של התודעה.

אנו כיהודים, קיבלנו משימה יעודית: להיות אור לגויים.
והנה התחבר לי היעוד. הן בסיניי קיבלנו את לוחות הברית, את האותיות – אותיות הקודש – אותיות קוד -אש. באותיות אלו נברא העולם. העולם נברא בדיבור. ויאמר אלוהים: יהי אור, ויהי אור.

העולם נברא בדיבור. אברא כדברא. במצב בו האדם מחובר אל אור המקור,
מעצם היותו ברוא בצלם אלוה, יש בו, בנו יכולת בריאה. במצב טבעי של הארה,
האדם נחשב מדבר. היינו – כל מילה שיוצאת מפיו- יוצאת באותיות אש ,
ישירות מליבת הבריאה – וכל מילה בוראת את  תוכנה ותדריה בו ברגע.

לא בכדי נאמר: חיים ומוות ביד הלשון.
והיעוד שניתן בידינו: להיות אור לגויים, מעולם, עדיין לא הוגשם!                                                                                     קיבלנו את מתנת האותיות, אך באותיות אלו נבראו הברואים כולם.
יש לכולם הזכות לדעת את השימוש באותיות,
במילים ובכוח הבורא שבנו.

יש לכולם הזכות לתת לידע הייעוד,
לאור החי שבנו, המצוי בגן העדן שבנו – הגנים של הד.נ.א
אפשרות לבקוע  ישירות אל התודעה של כל אחד ואחד.
הידע הוא אינסופי, וכל אחד מאיתנו אוחז בחלקיק הידע היחסי לקבלת התמונה השלמה.
פאז -אל = פאזל.
כל אחד מאיתנו הוא תא, מתוך הגוף האחד השלם,            
של האלוהות, של ההרמוניה, של השלמות, של האחד.

ברצוני לאפשר לכם להחנך אל בקיעת הידע החיי מתוככם,                                                                                                
 דרך חניכה לכל אותיות הבריאה ולכל צלילי הבריאה.

למה הדבר דומה?
אם תכירו רק את הלבן והשחור, הרי שכל העולם יראה לכם בגווני האפור בלבד.
אם תכירו רק את צבעי הצהב והאדום, הרי שהעולם שייגלה לפניכם, יהיה רק הבבעים ובגוונים של צהובים,
כתומים ואדומים. ככל שיתווספו לכם, עוד צבעי יסוד- כך ירבה העושר הצבעוני שלכם.

כך גם לגבי צורות האותיות וצלילי האותיות – ככל שסקאללת הכלים שלכם תהייה נרחבת יותר:            
של כל אותיות וצלילי הבריאה –                                                                                                                                            
כך גם תוכלו לראות יותר ולחוות יותר מהמבחר האינסופי של הבריאה שבכם.

השמאן האינדיאני ממקסיקו, בסרט בליפ, לא ראה אוניית נוסעים גדולה שעגנה במפרצם
– משום שלא הייתה בתודעתו תמונה שכזו. ברגע שיהיה לכולם פלטת צבעים – כלים עשירה- יכלו לעבור דרככם              
שפעת אורות מהבריאה.

וזכות זו אינה שמורה ליהודים בלבד. הנה כי כן,
כאן אשתף מסודות הבריאה, הטמונים במכמנים של המילים והאותיות והצלילים והתדרים של השפה העברית.
האצורים באוצרות הגלומים של העברית. הגיעה העת להתמיר את הגולם לחומר גלם
ולאפשר להוד, ליופי, לאהבה לשפע ולאלוהי שבנו להתגלם בחיינו,
בעודנו פוסעים על הארץ הזאת, בהתפתחות האבולוציונית הכי מדהימה שיש, שמעולם לא נחוותה על כדור הארץ, פוסעים בקדושה ללא גלימות מוחצנות, אלא עם שיח משיח בליבנו הפתוח. לב אוהב ומלבלב באביב נצחי.

כאן המקום להזכיר – כי לפני מגדל בבל – בכל העולם הייתה שפה אחת- היא השפה העברית, על פי המיסטיקה הקבלית.
רק שם התערבבו, התבוללו – התבלבלו המילים ויצרו שפות רבות ומגוונות, שייצרו גם נפרדות.
והמילים, אשר שימשו כמעשי בריאה – לחולל וליצור ריבוי – שזה גם נפרדות,                                                      
  באותם כלים ממש, של המילים והצירופים-                                                                                                                              נלמד לחולל מעשי מרכבה – לשיבה אל האחדות. שיבה אל אור המקור.

וכל שנרצה הוא להעלות את תדרינו ככל האפשר. הדרך לכך היא ההסכמה שלנו והאיפשור שלנו להיות חלילית חלולה לרוח הגדולה,
ערוץ וצינור לאור, להיות בהוויה, להיות, להיות האותנטים של מי שאנחנו.

כמה מאמץ שינסה גרעין של אבוקאדו לגדל תפוזים, לא ייצלח בידו.
כמה אומץ נזקק גרעין האבוקאדו להסכים לגדל בתוכו את האבוקאדו שבו – זאת אנו כבני אדם נדע.
הכי קשה לנו זה לשחרר שליטה של הרצון והצורך ולהתחבר לחסד הנדיב של היקום, הבריאה והאלוהות הזאת –
ההסכמה שלנו לקרוס אל תוך מהותנו- הוויתנו – אש קדשנו – תמציתנו – להיות מי שאנו באמת.

אנו כעת בתוך שינוי אדיר של התודעה , פוסעים יחדיו אל אנושות חדשה.
משילים את קליפות הישן, ונחשפים לפוטנציאלים האדירים הטמונים בנו. התפתחות אישית של כל יחיד,
המובילה להתפתחות האנושית אל היחד.

אהיה אשר אהיה. הנני אשר הנני.
בברכת עולם להיטיב,
גיליה

*******
מטמוני האותיות הרוטטות

האות נון - נוכחות. הכניסה פנימה אל הנביעה ממנה נביא את הנבואה.

האות נון – נוכחות. הכניסה פנימה אל הנביעה ממנה נביא את הנבואה.

האות נון –
הנני כאן.
רכונה בהכנעה ומכוונת כוונה.
מתבוננת פנימה אל תהומות הנשייה
מביאה הנבואה ממעמקי הנביעה.
הנני כאן,
נשית חושנית, ענוגה ונוגעת,
מביאה נוכחותי על פני כל המנעד:
מן הנון הסופית הנטועה כעוגן בנביעה
ועד אל הנשגב.
הנני כאן, הנקודה, הענווה, הנכונות להיות בפנות,
בזמינות,
בחוסר וודאות
אך באמונה, כי הכל כתוב.
רק שאני ואנו , לא תמיד רואים את כל התמונה.
הנני כאן,
זמינה אל הנס הבא מן הנסתר,
הנס הבא מתוך הסנה הבוער, בו – ער
מכוונת כוונת, כי הנס בכולנו מתעורר, אל הער.
ומכאן, הנני מזמינה אתכם אל ערב סודות האותיות, בו רזים נגלים, שערים נפתחים,
דרך אותיות שמנו.
האם את ואתה בזמינות, אל זו ההזדמנות? 2 ליוני 2015. גיליה טואג זלינגר, סודות האותיות.
גיליה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *